"הגענו לשכונה לפני 11 שנים, מלאי רצון לנתינה ועשייה,

ב"ה זכינו להיות חלק מקהילה מלאה בטוב ובחסד, אנשים עם מסירות ועין טובה.

אבל, "באנו לתת ונמצאנו מקבלים"...כדברי המשפט השחוק (אבל הנכון)..

זכינו ללמוד מהו כבוד, כבוד לתורה בהכנסות ספר תורה מושקעות וצבעוניות...

כבוד לתלמידי חכמים- "בא כבוד הרב, תיתן לנו שיעור עד ערבית...", כבוד לבתי כנסת,

לתפילות בנחת גם כשאתה ממהר ליום עבודה, שיר השירים ו"פתח אליהו"..

זכינו להכיר אנשים עם לב ענק שנותנים מכל הלב, שכשנכנס מתרים (שנורר..)לבית הכנסת,

פשוט מכניסים את היד לכיס ונותנים מה שיוצא בלי להתחשבן ולבקש עודף...

אזכרות עם אוכל בשפע – אין צורך בארוחת ערב באולגה..

זכינו ללמוד מהו כיבוד הורים – "אמא זה הדבר הכי חשוב בחיים"... "בשביל אבא עושים הכל"...
למדנו דאגת הורים לילדיהם מהי- כמה סבים וסבתות באים לגנים לקחת את הנכדים...
פגשנו אמונה פשוטה ולא מתחכמת בבורא העולם שממנו הכל, גם הטוב וגם הקשה..

ומעל הכל התחממנו, גם ממזג האויר והלחות, אבל בעיקר מחום הלב של אחינו האהובים.
בעזרת ה' נמשיך ללמוד ולקבל בענווה וגם להעמיק ולהאיר את אור התורה הגואלת הגדולה והמאירה שזכינו לעסוק בה, תורה כלל ישראלית מלאה אחדות, עומק, וחיים."

​

משפחת רקנטי, מתגוררת מעל 10 שנים בגבעת אולגה ומשפחה פעילה בגרעין.